אם נסתמך על המודל, המוצג כאן של פרופ' לילך שלו מבורך, שמתייחסת לארבע פונקציות הקשב, נוכל גם לתת דוגמאות מחיי יום יום או מן הכתה ונתייחס לכך בסיכום האבחון לגבי לקות למידה ולקות קשב וכן להמלצות לטיפול. כך למשל, הפונקציה הראשונה שמופיעה במודל היא היכולת לקשב מתמשך – כלומר היכולת להקשיב לאורך זמן, תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע.
קיים מגוון רחב של מצבים מסוג זה בכיתה: למשל, ציפייה לקריאה בשם הילד במהלך הקראת רשימת שמות התלמידים בכיתה; הקשבה להוראות הניתנות על ידי המורה; קריאה 'דמומה'; הקניית חומר בהרצאה פרונטאלית ועוד.
הפונקציה השנייה היא היכולת לקשב סלקטיבי – כלומר, היכולת למקד קשב במידע רלבנטי חזותי או שמיעתי תוך התעלמות מגירויים מסיחים.
דוגמאות מהכיתה: תלמיד מבצע עבודת כיתה וברקע ילדים מדברים וצוחקים; תלמיד כותב מבחן ובחוץ קולות ממשחק כדורסל ועוד.
פונקציה נוספת היא היכולת להפנות קשב – פונקציה שנקראת גם הכוונת קשב. כלומר הפניית קשב למיקום מסוים בשדה החזותי, ניתוק, והעברת הקשב למיקום חדש. מערכת זו חשובה במיוחד למטלות הדורשות סריקה ומעקב אחר גירויים בשדה החזותי כמו למשל קריאה וכתיבה. כל פעילות אקדמית, הדורשת סריקה שיטתית מתבססת על תפקוד תקין של מערכת הפניית הקשב. לפיכך, קיים קשר ממשי בין תפקוד מערכת זו לבין קריאה וכתיבה.
בקרת הקשב זו מערכת בקרת-על המפקחת על כל המערכות הקשביות האחרות. מערכת זו, שהיא אקזקוטיבית – ניהולית, אחראית על היכולת להתמודד עם מצבי קונפליקט בהם יש תחרות בין תגובות. בנוסף, היא מפקחת על היכולת לארגן, לתכנן ולבצע פעולות מורכבות וכן על ביצוע יעיל של מטלות חדשות. לדוגמה: בפעילות של הבנת הנקרא, היכולת לקלוט מידע, אבל גם לבקר אותו באותו זמן ולהבין תוך כדי כך את המשמעות הנסתרת. כלומר, זה עוד הסבר לקושי בהפקת מידע.
ליקוי במערכת זו ישפיע על מגוון רחב של פעילויות גם במצבים חברתיים מורכבים, כמו למשל, זיהוי 'כללי משחק' והתנהגות על-פיהם.
ישנן תיאוריות נוספות לבדיקת ממדי הקשב ולכן לא כל הטסטים הרגישים לקשב ואשר מועברים באבחון, מתיישרים לפי המודל של פרופ' שלו מבורך.
חזרה